קטגוריות
מחשבות

ביקורות קשות וכיצד ללמוד מהן

לפני כמה ימים עלתה הסקירה שלי לספר "גברים מסבירים לי דברים" מאת רבקה סולניט. את הסקירה פרסמתי בכמה אתרים ברשת, ו-וואו, כמה שהיא התקבלה קשה.

בין רגע הפכתי לשוביניסט, שונא נשים, בחור צעיר שלא מבין כלום, לא יודע כלום, אחד כזה שאין לו מושג על מה הוא כותב.

כל המבקרות איתן שוחחתי (כן, כולן היו נשים) פסלו את הסקירה שלי רק משום שאני… גבר צעיר.

מסתבר שאם אתה גבר, אתה לא יכול לקרוא ספר על אפליית נשים, כי מה אתה כבר יכול להבין? מה זה בכלל משנה אם גם לך חשוב שיהיה שוויון? הלא אתה עוד נציג של הצד המקפח!

הנשים האלו לא יודעות שנאבקתי שבוע וחצי עד שהצלחתי לפרסם את הסקירה כי הרגשתי עד כמה הנושא הזה טעון.

רק אחרי הפרסום גיליתי שיש נושאים שאסור לדבר עליהם.

זה לא שאסור… אלא שלא משנה מה תאמר – אתה תצא רע. אז אולי עדיף שתשתוק?

"ביקורת היא הסימן הטוב ביותר לכך שעלית על משהו."

מיכאל לופ

קיבלתי באהבה את הביקורות וניסיתי ללמוד מהן.

היום אני מבין מדוע הסקירה שלי פגעה בנשים רבות שקראו אותה, ומדוע הפוסט נתפס כצורם עבור חלק מהאנשים.

אני אפילו מודה – יכול להיות שהוא באמת צורם, למרות שזו לחלוטין לא הייתה הכוונה שלי.

למעשה, כבר בתגובה הראשונה שלי לאחת הנשים, הודיתי שהפוסט נכתב בצורה די עקומה. ובכל זאת, זה לא מנע מחלק מהן לעוות את דבריי ולרדת לפסים אישיים.

חלק מהמילים שהטיחו בי בעקבות הסקירה; מתוך מגוון קבוצות ברשת

בעיקר היה לי קשה עם העובדה שלא מבינים אותי (וזה דבר שמתסכל אותי מאוד). כל כך רציתי שיבינו. חזרתי על עצמי שוב ושוב ושוב. אבל הדעה לגביי כבר גובשה, והרגשתי שאני לא יכול לעשות שום דבר כדי לשנות זאת.

למען האמת, גם את הפוסט הנוכחי אני מנסה לכתוב כבר כמה ימים. מוחק וכותב. כותב ומוחק.

אני מנסה לשאול את עצמי: מה אני מנסה לומר? מה המסר בפוסט הזה?

אחרי הרבה התלבטויות, החלטתי להעלות על הכתב עשרה כללים בסיסיים להתמודדות עם ביקורות.

מעכשיו אדע לאן לגשת כשארגיש אבוד מול אינספור פרצופים קטנים שמביטים בי דרך רשתות חברתיות.

מעכשיו אדע להתמודד עם מילים קשות שמטיחים בי – גם אם הן רחוקות שנות אור מהמציאות.

אני מקווה שהכללים האלו יסייעו גם לכם – כל היוצרים והאמנים באשר אתם.


  1. תמיד תאמרו את מה שאתם חושבים, ואם לא מבינים אתכם / מסכימים איתכם – תסבירו את עצמכם טוב יותר.
  2. דעו מתי לסיים דיון. במקרה הנוכחי החלטתי למחוק את הפוסט שהעליתי באחת מקבוצות הפייסבוק. אני לא מתחרט על כך. הדיון עבר גבולות מסוימים עבורי. עשרות נשים טעו לחשוב שאני משהו מסוים, כשאני ההפך הגמור מזה. לא היה שום ניסיון להבין או לייצר דיון. כשהבנתי את זה – סיימתי את השיחה.
  3. לעולם אל תוותרו על מי שאתם. יש בי חלק שחושב שההחלטה למחוק את הפוסט עשתה בדיוק את ההפך. אבל יש בי גם חלק שחושב שעשיתי כל מה שיכולתי, וידעתי מתי לוותר. האם ויתרתי על עצמי? מעולם לא, ולעולם גם לא אוותר.
  4. דעו להבחין בין ביקורות בונות וענייניות, ביקורות שאינן בונות וביקורות שנועדו לפגוע. דעו להתייחס רק לביקורות בונות, ולא לאלו שנראות כאלה אך נועדו להוריד אתכם למטה, וכמובן שלא לאלו שנועדו לפגוע. אני מודה ומתוודה – במקרה שלי רוב הביקורות ניסו להיות בונות, אבל הן לא הרגישו כאלה. למעשה, הביקורות הללו הפכו לביקורות בונות דווקא מהכיוון ההפוך – למדתי כיצד לא לנהוג באנשים שאני מנסה לשכנע אותם בצדקתי.
  5. מותר לכם להיות מי שאתם. אם אתה נמצאים במקום שלא מאפשר לכם להיות אתם עצמכם – תעשו עם זה משהו. אם מבקרים אתכם על היותכם מי שאתם – שיבקרו עד מחר.
  6. יש לכם קול, וגם לכם מותר להשמיע אותו. כשיש המון ביקורת עליכם, אתם טועים לחשוב שאתם לבד במערכה. למען האמת, זאת טעות. אתם הקול היחיד שמעז לדבר. מאחוריכם עומדים עוד רבים שמסכימים איתכם, אבל לא מכריזים על כך. תהיו אלה שמעזים.
  7. זכרו תמיד: תפקיד הביקורת הוא לשמש עבורכם מראה לחברה בה אתם חיים. נסו להתנתק מתוכן הביקורות והסתכלו עליהן ממבט מאקרו. אם יש כל כך הרבה ביקורות, אולי אתם דווקא מאוד מדויקים? אם יש כל כך הרבה ביקורות, אולי הצלחתם לעורר רגש?
  8. בִּדקו מי מבקר אתכם. האם המבקר/ת קרוב אליכם? האם אתם בכלל מכירים אותו? ואם אדם קרוב מעביר עליכם ביקורת – אולי כדאי לשמוע מה הוא אומר?
  9. בסופו של יום, ביקורות הן דבר חשוב. אנחנו לומדים מביקורות, והן חלק מהדרך. מישהו אמר שהדרך תמיד תהיה קלה?
  10. ביקורות הן פשוט הגיוניות. אי אפשר לרצות את כולם. ביקורות הן מימושם הטהור של ההבדלים בינינו. תמיד יהיו מי שלא יסכימו איתכם. השאלה היא מה תעשו עם אי-ההסכמה, ומה תאפשרו לה לעורר בכם?

בואו נסכם: עברו עליי ימים לא פשוטים, אבל למדתי המון, וזה רק עוד שלב בדרך למטרות שהצבתי לעצמי.

אני רוצה להוציא לאור ספר. מה חשבתי, שלא יהיו ביקורות?

אני יודע שחלק מכם קוראים את המילים שלי בפוסט הנוכחי ורואים בי אדם שלא יודע לקבל ביקורת. זה לא נכון. פניתי לכמה מהאנשים הכי קרובים אליי כדי לשמוע את עמדתם בנושא. היה לי חשוב לדעת האם אני עושה משהו לא בסדר, האם אני טועה.

אותם חברים קרובים אמרו לי את דעתם, ביקרו אותי והסבירו לי כיצד פעלתי לא נכון. הקשבתי להם. קיבלתי את עמדתם. הפנמתי. החכמתי. למדתי.

זה חשוב, וזה עוד שלב בדרך שלי.

אנחנו צריכים להתמקד במטרות שהצבנו לעצמנו ולזכור שהדרך אליהן תלולה באינספור מכשולים.

מותר להתבאס מביקורות, אבל חשוב לזכור שהן לא חלק ממי שאתם או מהדרך שבחרתם ללכת בה.

תתבאסו, תבכו, תתמרמרו – אבל אחרי יומיים תחזרו לעצמכם ותמשיכו הלאה. שאף אחד לא ישבור אתכם.

"למה שאתה תגיד לי איך עושים את זה נכון, זה זורם בי כמו הדם בווריד שלי, כמו הים התיכון."

יסמין מועלם


השיר שיעזור לכם להבין שמה שאתה רוצים הוא בר-השגה, ואם יש לכם חלום – אף אחד לא יעצור אתכם מלהגשים אותו

One reply on “ביקורות קשות וכיצד ללמוד מהן”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s